ע"א 3294/08

תקציר

הערעור שלפנינו עוסק במקרה בו המערערת, חברת תיווך וייעוץ פיננסי ישראלית, טענה לזכאות לשכר טרחה מעסקת מקרקעין בין משיבים צרפתים לבין חברת בת של חברה ישראלית. המערערת טענה כי היא אפשרה את ביצוע העסקה וסיכמה על מבנה שכר טרחה, הכולל דמי ייעוץ בסך 30,000 אירו ודמי הצלחה בשיעור של 0.5%, למרות שלא היה הסכם תיווך חתום. לאחר שהמשיבים הגישו תביעה בצרפת בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם אינם חייבים שכר טרחה, פסק בית המשפט המסחרי הצרפתי נגד המערערת, והגיע למסקנה כי היא אינה מתווכת יעילה ואין לה הסכם מחייב לשכר טרחה. ערעורה הבא של המערערת בצרפת נדחה, מה שהוביל את המשיבים לפעול לדחיית תביעת המערער שהוגשה בישראל. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר דחייה זו, תוך הכרה בכך שלפסק הדין הצרפתי יש תוקף השתק, שמנע התדיינות חוזרת בישראל, שכן המערערת השתתפה באופן פעיל ויוצגה בהליך הצרפתי. בית המשפט ציין כי עקרונות משפטיים על פי הדין הישראלי והזר מצדיקים הכרה בפסק הדין ודחיית התביעה הישראלית על הסף, שכן סוגיית הגישור היעיל הוכרעה באופן סופי בצרפת. בית המשפט דחה את טענות המערערת בדבר בחירת פורום בחוסר תום לב על ידי המשיבים, הליכים פסולים בצרפת ולגיטימיות הסעד ההצהרתי השלילי שניתן שם. לפיכך נדחה הערעור, מתוך הכרה בכך שפסקי הדין הצרפתיים יצרו השתק ענייני, המונע מהמערערת לטעון את טענותיה בישראל. בית המשפט נמנע מלהתייחס לשאלת הסמכות או הפורום המתאים לתביעה הישראלית, והורה למערערת לשלם הוצאות משפט. שתי השופטות נאור וחיות הצטרפו לחוות דעתה של השופטת גרוניס, והפכו את החלטת הערעור לסופית ביום 6.9.2010.