ע"פ 2033/10

תקציר

המערער הורשע בעבירות מס לרבות מרמה, השמטת הכנסות מדוחות, מתן הצהרות כוזבות וקבלת תשלומים במרמה. נגזרו עליהם עשרה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי. המערער ערער תחילה הן על ההרשעה והן על גזר הדין, אך מאוחר יותר חזר בו מהראשון, והתמקד באחרון בלבד. העבירות התרחשו על פני תקופה של שלוש שנים, במהלכן הרוויח המערער למעלה מ-3.5 מיליון ₪ מעסקיו אך לא דיווח על הכנסותיו לרשויות המס. בחלק מהמקרים הגיש דוחות כוזבים בטענה שאין לו הכנסות. בית משפט קמא דחה את טענתו כי מדובר בטעות, וקבע כי מדובר בניסיון מכוון להעלים מס. למערער עבר פלילי קודם, הכולל מאסר עולם בגין הנחת חומרי נפץ, ו-30 חודשי מאסר בגין חטיפה. בבואו לשקול את גזר הדין הביא בית המשפט בחשבון את חומרת העבירות, את ההכנסה הלא מדווחת הניכרת ואת חוסר החרטה והניסיון של המערער להביא ראיות. נסיבות מקלות כללו את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, בריאותו הרופפת ומצבו הכלכלי. המערער אף הגיע להסדר של הסדרת חובותיו מול רשויות המס ומחיקת מחדליו, תוך תשלום חוב של 52,000 ₪. בא כוח המערער ביקש הקלה נוספת בעונש, דבר שבא כוח המשיב התנגד לו. האחרון הדגיש את חומרת העבירות ואת הישנותן, וסבר כי הסרת המחדלים אינה צריכה להוביל לעונש קל יותר, במיוחד לאור השלב המאוחר שבו התרחשה. בית המשפט הכיר בחומרתן של עבירות המס ובפגיעתן הפוטנציאלית בקופה הציבורית ובכלכלת המדינה. בעוד שהעלמת מחדליו והסדר חובו על ידי המערער הן נסיבות שיש להתחשב בהן, החוק מצביע על כך שהמועד המתאים לכך הוא בטרם יוגש כתב אישום. בסופו של דבר, החליט בית המשפט להפחית את עונש המאסר בחודשיים, לשמונה חודשים, בשל הסרת ברירת המחדל, שיעור המס הנמוך ביחס להכנסה הסמויה, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות של המערער. גם ההשעיה של החודשיים הנותרים נשמרה.