המ"ש 9544-07-25

תקציר

המקרה של Tuitou v. מדינת ישראל ואח' (תיק 9544-07-25) בפני בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז, בראשות השופטת מגי כהן, עניינה בבקשה להארכת מועד למשפט בגין עבירת נהיגה (מעבר באור אדום) שבוצעה ביום 19.6.2023. המבקש, גיל טויטו, ביקש הארכה זו כדי להעביר את הכרטיס לנהג אחר. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **חזקת המסירה ונטל ההוכחה:** הסוגיה המשפטית המרכזית סובבת סביב הגשת דוח התנועה. המדינה הציגה תעודת מסירה המעידה על דואר רשום שנשלח לכתובתו הרשומה של המבקש, אשר חזר עם הכיתוב "לא נדרש". זה קבע חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. בית המשפט, תוך ציטוט פסיקה כגון *Saban v. מדינת ישראל* ו-*שמעון ביטון נ' MDI*, הדגישו כי מרגע שחזקה זו מתבססת, הנטל עובר למבקש להוכיח אי קבלה מטעמים שאינם בשליטתו. טענתו של המבקש כי לא קיבל את הדו"ח נחשבה כלא מספקת וחסרת ראיות, מה גם שלא סיפק הוכחה לכתובת חלופית למסירה. * **עיתוי הבקשה והסיבה המוצדקת:** בית המשפט מצא כי בקשת המבקש להארכה הוגשה באיחור משמעותי (24 ביולי 2025, בגין עבירה ביום 19.6.2023) ללא סיבה מוצדקת. הסברו של המבקש כי לא היה מודע לקנס מכיוון שאדם אחר השתמש ברכבו לא עמד בדרישה של "סיבה מוצדקת, סיבה מוצדקת או סיבה אמיתית המסבירה את העיכוב". * **חשש לעיוות דין:** חידוש משפטי מרכזי שנדון נוגע לטענת המבקש כי נהג אחר אחראי לעבירה. בית המשפט, בהסתמכו על תקדים בית המשפט העליון שנקבע ב-*Shimon Sassi v. מדינת ישראל* והחלטות בית המשפט המחוזי בעניין שאול שלום נ' מדינת ישראל* ו-*גיא כהן נ' מדינת ישראל*, קבעה בתוקף כי עצם הטענה כי נהג אחר אחראי אינה מקימה, כשלעצמה, חשש לעיוות דין. זוהי נקודה משמעותית, שכן היא מציבה רף גבוה לתביעות כאלה כדי להצדיק הארכה. אפילו עם ראיות חזקות כמו תצהיר המודה באשמה של נהג אחר, בית המשפט ציין במקרים כמו *שמעון קורנפלד נ. מדינת ישראל* ו-*מחמוד נ. State of Israel* כי ייתכן שהדבר אינו מספיק כדי להצדיק הארכה לצורך העברת אחריות. **תוצאה:** בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד למשפט. החלטה זו התבססה על כך שהמבקש לא הצליח להתגבר על חזקת מסירת ההודעה כדין, על היעדר סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת הבקשה, ועל היעדר חשש מוכח לעיוות דין הנובע מהטענה כי אדם אחר נהג ברכב.