רע"ב 6259/17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לשיקול הדעת המופעל על ידי ועדת השחרורים בבואה להעריך את הסכנה לשלום הציבור הנשקפת משחרור אסירים זרים על תנאי. בית המשפט מבהיר מהם השיקולים שעל ועדת השחרורים לשקול בבואם לבחון בקשות לשחרור מוקדם, ומדגיש כי חומרת העבירה ועברו הפלילי של האסיר צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות. אין להעמיד נגדם את חוסר יכולתם של אסירים זרים להשתתף בפעילות שיקומית בשל אילוצים משפטיים או לשוניים או לתת להם משקל משמעותי, מה גם שאין זו בחירתם. במקום זאת, על ועדת השחרורים לשקול נתונים קיימים אחרים, כגון נסיבות העבירה, התנהגותו של האסיר בכלא ופרטיו האישיים. ניתן להביא בחשבון גם את הנסיבות הייחודיות של כליאתם של אסירים זרים, לרבות אפשרויות מוגבלות ללימודים, ביקורים וחופשות. עוד מדגיש פסק הדין כי יש לבחון כל מקרה לגופו, וההחלטה צריכה להיות מפורטת ומבוססת על מכלול השיקולים העומדים לרשותו. במקרים הספציפיים שלפנינו, בית המשפט מורה על דיון חוזר בוועדת השחרורים, תוך ציון היעדר הנמקה מספקת בהחלטות הקודמות. הוועדה תבחן מחדש את בקשותיהם של שני אסירים, ויקטור דוגיה וואדים קורנאה, עד סוף ינואר 2018, תוך התחשבות בסיום ריצוי עונשם המלא. השופט הנדל והשופט וילנר מסכימים עם פסק הדין ומדגישים את חשיבותן של הערכות פרטניות ואת שיקול המסוכנות לציבור.