עע"מ 3932/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין על עיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית משפט מחוזי. פסק הדין עסק בבקשה לקבלת אזרחות ישראלית שהגיש תושב קבע, שבקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים בעילה של מידע חסוי בדבר מעורבותו של המבקש בפעילות פלילית. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש, קבע כי החלטת המשרד אינה סבירה, והורה למשרד להעניק למבקש אזרחות ישראלית. לאחר מכן ערער משרד הפנים על החלטת בית המשפט המחוזי וביקש עיכוב ביצוע. השופט פותח בהתוויית הכלל לפיו ערעורים אינם מעכבים את ביצוע פסק הדין נשוא הערעור, וכי עיכוב ביצוע ניתן רק בהתקיים שני תנאים: סיכויי הצלחה גבוהים בערעור, ומאזן הנוחות לטובת המבקש. מבלי להכריע בסיכויי הצלחת הערעור, קובע השופט כי מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, בעיקר בשל הזכות המשמעותית המונחת על כף המאזניים – אזרחותו הישראלית של המבקש – בעוד שהפגיעה המעשית במשיב בהליך הערעור אינה גדולה במיוחד, שכן המשיב כבר מחזיק במעמד של תושב קבע. בנוסף, השופט מביע מורת רוח מהתנהלות המדינה בכך שלא יישמה את פסק הדין של בית המשפט המחוזי במשך למעלה מחודשיים, ומתאר אותו כבלתי מתקבל על הדעת. השופט מסיים בכך שהוא נעתר לבקשת המשרד לעיכוב ביצוע, ומחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות.