מ"ת 17448-09-05

תקציר

המתלונן במקרה זה נורה בעכוז שמאל ושרד את התקיפה. הוא מסר שלוש הודעות על האירוע, תחילה טען כי המשיב נהג ברכב שממנו נורה, ולאחר מכן שינה את גרסתו ואמר כי עיד ג'ורבן היה הנהג והמשיב ישב במושב האחורי. הוא גם שינה את גרסתו לגבי צבע המכונית והכיוון אליו נמלטה. המתלוננת טענה כי היא בטוחה בזהותם של שלושת הגברים שהיו ברכב. המשיב הכחיש תחילה את המיוחס לו, אך בהמשך מסר גרסה מלאה לאירועים והודה במעורבותו. עם זאת, יש שאלות לגבי מהימנות הודאתו, שכן היא הושפעה ממודיע שלחץ עליו והציע מה לומר. השופט מציין כי אין זה ראוי בשלב זה לקבוע ממצאים עובדתיים או לבחון מהימנות, אך קיימות ראיות לכאורה שיכולות להוכיח את אשמתו של המשיב. מעורבותו הנטענת של המשיב בירי בכוונה תחילה יוצרת סכנה ממשית, ובית המשפט אינו יכול לשחררו מבלי לסכן את שלום הציבור, הפחדת עדים או שיבוש הליכי משפט. בדרך כלל, נאשמים המואשמים בעבירות חמורות כאלה אינם משוחררים, אך השופט סבור כי ניתן לשקול חלופה למעצר במקרה זה. נסיבות העבירה חמורות, אך יש מקום לשקול אפשרויות בשל ליקויים לכאורה בעבודת המודיע, הבדלים בדברי המתלונן והיעדר עבר פלילי עדכני למשיב. השופט מורה על תסקיר מבחן להערכת מסוכנותו של המשיב ופוטנציאל לחלופת מעצר, שצריכה להיות במרחק של לפחות 70 ק"מ מזירת הפשע, ותחת פיקוח קפדני הכולל פיקוח אלקטרוני. החלטה זו מתקבלת בהיעדרם של הצדדים, ודיון נוסף נקבע לשבוע הבא.