תמ"ש 25994-01-21

תקציר

סכסוך משפטי ממושך זה נבע מסכסוך זוגי בין שני אזרחים צרפתים, המחזיקים גם הם באזרחות ישראלית, לאחר גירושיהם בשנת 2014. בני הזוג, להם חמישה ילדים משותפים, התגוררו במקור בצרפת לאחר שנישאו בישראל. עם זאת, האישה והילדים עברו לישראל בשנת 2018, מה שהצית שורה של מאבקים משפטיים בנוגע לזכויות ההורים ומשמורת הילדים. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם מעבר הילדים לישראל מהווה חטיפה בלתי חוקית על פי אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית, עליה חתומות גם צרפת וגם ישראל. האמנה נועדה להגן על ילדים מפני ההשפעות המזיקות של חטיפת ילדים בינלאומית על ידי הורים ולהבטיח את חזרתם המהירה לארץ מגוריהם הרגילה. בית המשפט היה צריך לקבוע אם המעבר של הילדים היה בהסכמה או אם הוא מפר את זכויות המשמורת של האב, שהגיש תחילה תביעה בבית משפט צרפתי בדרישה לאחריות הורית משותפת וזכויות ביקור. בית המשפט הצרפתי פסק לטובת האב, וקבע כי מקום מגוריהם העיקרי של הילדים צריך להישאר בצרפת וכי העברתם למדינה אחרת ללא הסכמתו אינה חוקית. פסק הדין של בית המשפט הישראלי הכיר במגורים הרגילים של הילדים בצרפת לפני עלייתם לישראל. עוד נקבע כי האב לא הסכים למעבר הקבע וניסה למנוע אותו באמצעים משפטיים, לרבות הגשת תלונה במשטרה יום לפני המעבר. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי שהותם של הילדים בישראל היא אכן מעשה חטיפה כהגדרתו באמנת האג. למרות שמצא כי הילדים נחטפו, בית המשפט הגיע גם למסקנה כי החריג הקבוע בסעיף 12 לאמנה חל במקרה זה. סעיף זה קובע כי גם אם ילד הורחק שלא כדין, בית המשפט אינו חייב להורות על החזרתו המיידית אם חלפה יותר משנה מאז החטיפה והילד השתלב בהצלחה בסביבתו החדשה. מאחר שהילדים שהו בישראל למעלה משנה והראו סימני השתלבות עמוקה – לימוד השפה, לימודים ויצירת קשרים חברתיים – פסק בית המשפט כי אין להחזירם לצרפת. קביעה זו נתמכה גם בביטוי ברור וחד משמעי של הילדים את רצונם להישאר בישראל. בנוסף, השופט ציין כי תביעתו של האב הוגשה מעבר לשנה מיום החטיפה, דבר המצביע על השלמה אפשרית עם המצב. עם זאת, השופט לא קיבל טענה זו כגורם מכריע אלא שקל אותה לצד נסיבות אחרות. באשר להוצאות ההליך המשפטי, חויב התובע לשלם שכר טרחת עורך דין מופחת בסך 5,000 ₪ ללשכת הסיוע המשפטי, אשר ייצגה את הנתבע. פסק דין מורכב זה כלל בחינה מעמיקה של טובת הילדים ופרשנותם של אמנות בינלאומיות וחוקים מקומיים. החלטת השופט נתנה בסופו של דבר עדיפות לקשרים הממוסדים של הילדים ולהשתלבותם בחברה הישראלית, ועיצבה תוצאה עדינה לסכסוך חוצה גבולות זה.