ת"א 2502/05

תקציר

התובעת, שנכנסה לתחנת הדלק של הנתבעת לצורך תדלוק, החליקה על שלולית דלק או שמן ונפצעה במרפקה. היא תבעה את קרוסון ואת חברת הביטוח שלהם על נזקים, ובית המשפט פסק לטובתה. השופט קיבל את גרסתה של התובעת לנסיבות התאונה, ומצא את קרוסון אחראית לפציעתה בשל רשלנותם בשמירה על בטיחות התחנה. השופטת העבירה את נטל ההוכחה לקרוסון בשל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" וקבעה כי הם הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע. כמו כן, השופטת קבעה כי התובעת אינה אחראית באופן מלא לתאונה וייחסה לה 20% אשמה תורמת. באשר לחוות הדעת הרפואית, השופט מצא כי סביר יותר להניח כי התובע לא סבל מנכות לצמיתות. השופטת פסקה לתובע 20,000 ₪ כל אחד בגין נזק לא ממוני והפחתת כושר השתכרות, 1,500 ₪ עבור עזרה וסיעוד בעבר ו-1,500 ₪ עבור הוצאות בסך כולל של 43,000 ₪. בהתחשב באשמתו התורמת, חויב קרוסון לפצות את התובע ב-34,400 ₪, מהם ינוכו הסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. לבסוף קבע השופט כי הנתבעים ישלמו את שכר טרחת עורך דינו של התובע ואת הוצאות המשפט.