בג"צ 235/76
צו עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה נגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לאשר תוספת קומה לבניין מגורים. הוועדה נענתה לבקשת העותר להקלה להוספת קומה שמינית לבניין בן שבע קומות. עם זאת, על ההחלטה הוגש ערר על ידי נציגי השרים, מה שהוביל לביטול אישור ההקלות. בג"ץ פסק לטובת העותר, וקבע כי עתירת נציגי השרים אינה חוקית. על פי חוק התכנון והבנייה, רק כל נציגי השרים יחד יכלו לערער על החלטת הוועדה המקומית לוועדה המחוזית. יתר על כן, התוספת המבוקשת התפרשה באופן שגוי כחריגה משמעותית מהתכנית, בעוד שהיה מקום לראות בה הקלה, שבסמכותה של הוועדה המקומית להחליט עליה ללא מעורבות הוועדה המחוזית. עם זאת, בית המשפט הדגיש את הצורך לבחון מחדש את מדיניות ההקלות והשימושים החורגים כדי להבטיח גישה שקולה יותר ונטולת פניות להחלטות התכנון והבנייה. השיטה הנוכחית, המאפשרת לוועדות המקומיות לאשר הקלות, ספגה ביקורת על היותה רגישה לאינטרסים וללחצים מקומיים. בנוסף, ציין בית המשפט כי בעת הקפאת תכנית, לא ניתן להעניק הקלות עד למימוש תכנית חדשה. במקרה זה, מאחר שהתכנית המפורטת לאזור הוקפאה, החלטת הוועדה המקומית לאשר את הקומה השמינית לא קיבלה תוקף משפטי. לפיכך דחה בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות ההקפדה על תקנות התכנון והבנייה. העותר חויב לשלם הוצאות משפט למשיבים.
בג"צ 235/76 בניני קדמת לוד בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בלוד, עליון (7.12.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.