ת"א 44109-06-11

תקציר

התובע, דיין, התכוון לרכוש נכס מקרקעין מהנתבעת. התנהל משא ומתן, ושני הצדדים התכוונו לחתום על הסכם מכר. עם זאת, מספר שעות לפני הפגישה בה היו אמורים לחתום על ההסכם, הודיע הנתבע לדיין כי קיימת מניעה בשל הסכם קיים עם רוכש אחר, חלבי. הנתבעת סברה כי הסכם זה בטל מאחר שחלבי הפר את התנאים, אך מאוחר יותר התברר כי ההסכם עדיין תקף. דיין טען כי הנתבעת ניהלה עמו משא ומתן בחוסר תום לב והוציאה הוצאות שונות לקראת הרכישה. הוא תבע את הנתבע לפיצויים. הנתבעת הגישה הודעות צד ג' נגד עורך דינו של דיין, עו"ד בניטה, ורשות המסים, בטענה כי הם אחראים לאי גילוי ההסכם הקיים. בית המשפט מצא כי הנתבעת ובא כוחה, קלוש, סברו באמת ובתמים כי ההסכם הראשון אינו תקף ולכן לא היה חוסר תום לב. למרות שעו"ד בניטה לא התרשל, היה עליו ליידע את דיין על הקשיים האפשריים בביטול ההסכם הראשון. עם זאת, גם בית המשפט לא ראה בהתנהלותו רשלנית. נמצא כי רשות המסים פעלה בתום לב, ודרישתה לייפוי כוח ספציפי לא הייתה בלתי סבירה. לפיכך פסק בית המשפט לטובת התובע והורה לנתבעת לפצות אותו בסכום של 17,125 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן נפסק לתובע שכר טרחת עורך דין מתון בסך 7,500 ₪, והנתבע חויב לפצות את רשות המסים בסך 7,500 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 21.5.2014.