בג"צ 2848/19

תקציר

הניתוח המשפטי של החלטת בית המשפט בדבר סמכותו ושיקול דעתו של נשיא המדינה מכוח חוק-יסוד: הממשלה, כמו גם היקף הביקורת השיפוטית בעניינים אלה, חושף מספר עקרונות מרכזיים וחידושים במשפט החוקתי. עקרונות משפטיים: 1. חסינות נשיא המדינה: - בית המשפט שב ומאשר כי הנשיא נהנה מחסינות מפני תביעה משפטית בקשר לתפקידיו הרשמיים כקבוע בסעיף 13(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה. - חרף חסינות זו, בית המשפט מכיר בכך שאף שהנשיא עצמו מוגן, פעולותיו או החלטותיו – ובפרט אלה הנמצאות בסמכותו – נותרות כפופות לביקורת שיפוטית, כפי שנקבע בתיקים קודמים כגון בג"ץ 9631/07 כץ נ. נשיא המדינה. - זה שומר על איזון בין הגנה על התפקיד הסמלי והטקסי של הנשיאות לבין שמירה על שלטון החוק ואחריותיות. 2. האופי המוגבל ושיקול הדעת של הסמכות הנשיאותית: - בית המשפט מדגיש את האופי הסמלי, הטקסי והמצומצם של סמכויות הנשיא, הכוללות בין היתר מינוי ראש ממשלה, מתן חנינות ופיזור הכנסת. - המאפיין המרכזי של שיקול הדעת הנשיאותי בהרכבת ממשלה הוא התייעצות עם נציגי הסיעות ובחירת חבר הכנסת בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה הנהנה מאמון הכנסת. - שיקול דעת זה מעוגן במוסכמות חוקתיות, כאשר המטרה העיקרית היא לתעדף הקמה מוצלחת של ממשלה יציבה התואמת את הלגיטימיות הדמוקרטית. חידושים משפטיים: 1. ביקורת שיפוטית על קבלת החלטות על פי שיקול דעת: - עמדת בית המשפט משקפת גישה חדשנית בכך שהיא מאפשרת פיקוח שיפוטי על תהליך קבלת ההחלטות של הנשיא במסגרת סמכויותיו הנתונות לשיקול דעתו, בתנאי שמתקיימים כללים פרוצדורליים וההחלטה עולה בקנה אחד עם עקרונות חוקתיים. - הוא משרטט גבול ניואנסים שבו חסינות מאחריות אינה שקולה לחסינות מפני ביקורת משפטית של הנמקת ההחלטה וההתאמה הפרוצדורלית. 2. דגש על תהליך דמוקרטי ותוצאות בחירות: - בית המשפט מדגיש כי אין להחליף או לעקוף את הסמכות הנשיאותית להטיל את משימת הרכבת הממשלה על ידי שיפוטים סובייקטיביים לגבי כשירותו האישית של מועמד או מעמדו ככתב אישום. - במקום זאת, התהליך חייב להישאר נאמן לתהליך הבחירות הדמוקרטי, תוך כיבוד הקולות וההמלצות הסיעתיות - תוך הדגשת חידוש חוקתי המחזק את הלגיטימיות האלקטורלית. 3. דחיית קריטריונים לא פוליטיים: - בית המשפט דוחה במפורש עתירות הקוראות לנשיא להתעלם מתוצאות הבחירות ומהמלצות סיעתיות מטעמים מוסריים או אישיים, תוך הדגשת האופי הא-פוליטי של הנשיאות ודבקות בעקרונות הדמוקרטיים. - זה מדגיש חידוש בחוקתיות של פרוטקטורט - שמירה על הוגנות פרוצדורלית ולגיטימציה דמוקרטית על פני שיפוטים מוסריים חיצוניים. מסקנה: החלטת בית המשפט קובעת את שלמות המסגרת החוקתית השולטת בהרכבת הממשלה, מאשרת מחדש את תפקידו המוגבל של הנשיא ומאשרת באופן חדשני ביקורת שיפוטית בגבולות החסינות. הוא מחזק את העובדה שתהליך קבלת ההחלטות של הנשיא חייב להתבצע באופן סביר, בהתאם לסטנדרטים משפטיים, ובהרמוניה עם עקרונות דמוקרטיים, ובכך לאזן בין חסינות מוסדית לבין אחריותיות.