ת"א 8328/06

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת הפיצויים של א.ת., הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים בגיל שבע עשרה. הנתבעים לא חלקו על אחריותם, והשאלה העיקרית נסובה סביב הערכת הנזק. נכותה הרפואית של התובעת הוערכה בשיעור של 51.25%, ובית המשפט קיבל את חישובה של 161 ימי אשפוז. בהתאם לכך, פסק לה בית המשפט פיצוי בסך 152,357 ₪ בגין נזק לא ממוני. המחלוקות המרכזיות נגעו לנכות תפקודית, אובדן שכר וכושר השתכרות. בית המשפט הכיר במאמציו יוצאי הדופן של התובע לחזור לחיים נורמליים, אך הבחין בין מצבים בהם המאמצים אינם תואמים את מצב הנזק לבין מצבים בהם נעשים מאמצים אמיתיים למזער את הנזק. נמצא כי יכולותיה הקוגניטיביות של התובעת נפגעו, ונקבעה לה נכות נוירולוגית תפקודית בשיעור של 15%. הנכות האורתופדית שלה נקבעה על 35%. בית המשפט קבע גם את שכר הבסיס, תוחלת חיי העבודה ושיעור הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, ופסק לתובעת 822,942 ₪ בניכוי 35% מהכנסותיה לפני הגיוס. תביעותיה של התובעת לסיוע וסיעוד, הוצאות ניידות והוצאות רפואיות התקבלו באופן חלקי, והיא זכתה ב-275,000 ₪, 50,000 ₪ ו-35,000 ₪ בהתאמה. סך הפיצוי בסך 1,335,299 ₪ הופחת ב-33,811 ₪ שכבר שולמו לתובע והורה על הקפאת יתרת הסכום עד להגשת בקשה לקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. הנתבעים חויבו לשאת בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.