ע"א 2168/05

תקציר

הערעור מתייחס להתרסקות מטוס שאירעה ב-17 באוקטובר 2000 בחוף בית ינאי, בה נהרגו הטייס עמית בן דוד והנוסעים עופר כהן, ניצן עין דור ורן עין דור. יורשיהם של ניצן ורן עין דור הגישו במארס 2003 תביעה לפיצויים, אותה ניסו הנתבעים לדחות, תוך הסתמכות על תקופת ההתיישנות בת השנתיים הקבועה בסעיף 29(1) לאמנת ורשה. אמנת ורשה, המאחדת את כללי התובלה האווירית הבינלאומית, קובעת כי כל תביעת נזיקין תוגש בתוך שנתיים. בעוד שהחוק הפנימי הישראלי חלק בתחילה על הוראה זו, חוק מאוחר יותר, חוק התובלה האווירית, אישר אותה. המחלוקת המרכזית היא האם הטיסה נחשבת להובלה מסחרית כהגדרתה באמנת ורשה, ובכך הופכת את תקופת ההתיישנות בת השנתיים לתקפה. הטיסה המדוברת הייתה טיסת פנים, המריאה וחזרה לישראל. המערערים טוענים כי הטייס חכר את המטוס לטיסה פרטית, ולכן לא הוחלפה תמורה להסעת הנוסעים המנוחים. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי הטיסה בוצעה בתמורה לתמורה, תוך שהם מצטטים את הסכם החכירה וטוענים כי מטרת הטיסה אינה רלוונטית. בית המשפט מצדד במערערים וטוען כי כוונת אמנת ורשה לאחיד כללים חלה רק על מקרים של תובלה מסחרית או תובלה בינלאומית, שטיסה זו לא הייתה חלק ממנה. מאחר שהטיסה הייתה לשימושו הפרטי של הטייס וחבריו, ללא כל תמורה, הוראות האמנה אינן חלות במקרה זה. לפיכך, תביעת היורשים אינה חסומה על פי חוק, והערעור על דחיית התביעה נדחה. בית המשפט פוסק למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, בתוספת ריבית.