ע"א 353/65
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה, לזוג נשוי היו מריבות תכופות בשל הבדלים בהשקפותיהם והתנהגותו השתלטנית של הבעל, שהביאה לעתים קרובות להתעללות פיזית. בסופו של דבר עזבה האישה את הבעל ולקחה עמה את בתם הצעירה. הבעל הגיש תביעה לשלום בית, אך האישה סירבה, מה שהוביל את בית הדין הרבני לפסוק לטובתו ולהורות לאישה לחזור לביתה. מחוסר שביעות רצון, הגישה האישה תביעת מזונות לבית המשפט המחוזי, אשר התקבלה. הבעל ערער לבית המשפט העליון, וטען כי האישה לא צריכה לקבל מזונות כפי שעזבה אותו. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי עזיבת האישה הייתה מוצדקת בשל אלימות הבעל וכישלונו להוכיח כי ישנה את דרכיו. בנוסף, הבעל לא הגיש בקשה למשמורת על בתם, והשאיר אותה בהשגחת האם. כתוצאה מכך, האב חויב לשלם מזונות עבור בתו אך היה פטור מתשלום מזונות לאשתו, שכן פסיקתו הקודמת של בית הדין הרבני חייבה את האישה לחזור לביתה. החלטה זו התבססה על הקביעה כי האישה לא הוכיחה את טענותיה להתעללות וכי פסק דין קודם חייב את החזרתה. פסק הדין הזכיר גם את חשיבות הכבוד ההדדי והחובות בנישואין על פי ההלכה.
ע"א 353/65 דוד חכם נ' ברכה חכם, עליון (26.4.1966)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.