עע"מ 4501/09

תקציר

בפסק הדין מיום 16.3.2010 דן בית המשפט בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין חידוש היתר להובלת חומרים מסוכנים. ההקשר הראשוני עסק בסירוב לחדש היתר בשל שיקולי ביטחון שסומנו על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, אשר הצביעו על זיקתו האפשרית של המשיב לפעילות טרור. המסגרת החוקית להיתרים אלה, כפי שהיא מתוארת בתקנות שירותי התחבורה ובתקנות התעבורה, ובפרט בתקנה 15ב, מאפשרת לרשויות לשלול, להתלות או לבטל היתרים אם קיים חשש לביטחון המדינה. בית המשפט הדגיש כי ההבחנה בין ביטול היתר לאי-חידושו היא משמעותית, כאשר זו האחרונה דורשת רף ראיות נמוך יותר – "חשש" בלבד ולא "סיכון ניכר". המערערת ערערה על פסק הדין הראשוני שהגדיר באופן שגוי את אי החידוש כביטול, וטענה כי לא קיים סיכון משמעותי חדש. בית המשפט הסכים עם הביקורת וקבע כי הרשות המוסמכת איזנה כראוי בין ביטחון הציבור לבין זכויות תעסוקתיות הפרט, בהינתן המידע הביטחוני החסוי שהוצג. היא הגיעה למסקנה כי ההחלטה שלא לחדש את ההיתר הייתה סבירה ומידתית, והדגישה כי חופש העיסוק של המשיב אמנם נפגע, אך הוא מוצדק נוכח סיכונים ביטחוניים פוטנציאליים. בעקבות זאת התקבל הערר, והחלטת החידוש של משרד התחבורה אושרה ללא צווי הוצאות.