עת"מ 40937-11-10

תקציר

העתירה מערערת על מכרז שפרסמה מחלקת עבודות ציבוריות לתכנון וביצוע הרחבת כביש 2. העותרות, שתי חברות תשתית שהגישו הצעה משותפת, נפסלו על ידי ועדת המכרזים בשל אי עמידה בתנאי הסף. במסגרת המכרז נדרשו המציעים לבצע פרויקט תשתית תחבורתית בהיקף של 50 מיליון שקל בין השנים 2006 ל-2009. העותרים הציגו שני חוזים שלדעתם עונים על דרישה זו, אך הוועד ערער עליהם. החוזה הראשון, חוזה הריבוד, נקבע על ידי הוועדה ככרוך בעבודות תחזוקה ולא בעבודות כביש כנדרש. החוזה השני, פרויקט רמת, התקבל תחילה על ידי הוועדה אך נדחה לאחר שנפתחו ההצעות הזולות ביותר. העותרים טענו כי המכרז היה צריך להתנהל בשני שלבים, כאשר ההצעות הכספיות נפתחו רק לאחר שאושרו עמידת המציעים בתנאי הסף. לפיכך, הוועדה לא הייתה צריכה לשקול מחדש את החלטתה בעניין פרויקט רמת לאחר פתיחת המכרזים הכספיים. המשיבים, לרבות מחלקת עבודות ציבוריות, טענו כי המכרז אינו מכרז דו-שלבי וכי הוועדה רשאית לבחון מחדש את עמידת המציעים בכל שלב. בית המשפט מצא כי מסמכי המכרז מחייבים הליך דו-שלבי וכי הוועדה הייתה צריכה לקבל החלטה סופית לגבי עמידת המציעים לפני פתיחת ההצעות הכספיות. מאחר שלא היה בידי הוועדה מידע חדש בנוגע לפרויקט רמת, החלטתה לבטל את אישורו הקודם הייתה בלתי חוקית. לפיכך קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את החלטת הוועדה והורה על חידוש הליך המכרז מהשלב שלאחר פתיחת ההצעות הלא כספיות. מחלקת עבודות ציבוריות חויבה לשלם את הוצאות העותרים, ואילו למשיבה השנייה לא נפסקו הוצאות בשל מחדל העותרים באי צירוף הצעתם המלאה.