הפ"ב 17056-03-11

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם פסק בורר נמסר למבקש באופן תקף, ובכך החלה הספירה לאחור להזדמנות של המבקש לבקש לבטל את הפסק. המבקש טען כי פסק הבוררות ניתן כדין רק אם נמסר בדואר רשום או ישירות אליו, ולא באמצעות דואר אלקטרוני. כתובת הדוא"ל של החברה קיבלה את פסק הבורר ב-14 בנובמבר 2010, אך הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה רק ב-9 במרץ 2011. המבקש, לעומת זאת, טען כי המייל אינו כתובת אישית, וכי למספר עובדים הייתה גישה אליו. בית המשפט בחן את הנושא ומצא כי החברה אכן קיבלה את הפרס ופתח אותו במועד האמור. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענת המבקש נטענה בחוסר תום לב, תוך ניסיון לנצל עניין טכני כדי להרוויח זמן נוסף לבקש את הביטול, וכי פסק הבוררות הוגש כראוי. משכך, יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבורר, שהוגשה מחוץ למסגרת הזמן המותרת. המבקש חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 5,000 ₪.