ע"מ 1001/07

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מסכסוך בין בני זוג גרושים, בנוגע לחלוקת דירתם המשותפת. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את תביעתה של האישה למחצית מדמי השכירות שהתקבלו עבור הדירה, והוביל אותה לערער על ההחלטה. בינתיים, האיש ערער נגדית על החלטת בית המשפט שלא לאפשר לו להציג ראיות נוספות. נקודות המחלוקת העיקריות היו האם יש לדחות את תביעת האישה בגין אי צירוף מסמכים רלוונטיים, והאם יש לפרק את זכויותיהם של בני הזוג בדירה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של האישה, דחה את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה והורה על פירוק זכויותיהם ברכוש המשותף. נפסק כי טעותה של האישה באי צירוף המסמכים תוקנה במהלך הדיונים, וכי בידי בית משפט קמא כל הראיות הדרושות לקבלת החלטה. בנוסף, הערעור הנגדי נדחה, שכן האיש ועורך דינו לשעבר התחמקו משאלות על תביעת הרכוש בחוסר תום לב. בית המשפט המחוזי מינה את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים שיטפלו ברישום הדירה ובמכירתה, והורה לבית המשפט לענייני משפחה לקבוע את חלוקת התמורה מהמכירה, בהתחשב בטענות הגבר בנוגע להחזרי ההלוואות ובהתנהגותה המחפירה לכאורה של האישה. הגבר חויב לשאת בהוצאות המשפט של האישה בשני הרמות, ובית המשפט לענייני משפחה התבקש לתעדף את התיק.