בד"מ 45/16

תקציר

פסק הדין מתייחס להליך משמעתי שהתנהל נגד עורך דין מתמחה, יריב שפרונג, שהורשע בשורה של עבירות משמעת. ספרונג מציג את עצמו כעורך דין בישראל באמצעות פרסומות שונות, למרות שאינו רשום בלשכת עורכי הדין בישראל. הפרסומות, שפורסמו באינטרנט ובעיתונות הכתובה, התייחסו אליו במפורש כאל עורך דין, וחלקן אף ציינו אותו כבעלים של משרד עורכי דין. המתלוננת, עורכת דין עמיתה, העידה כי הוטעתה על ידי פרסומות אלה ושכרה את שירותיו של שפרונג, רק כדי לגלות כי אין לו רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל. בית הדין המשמעתי הרשיע את שפרונג בשלוש עבירות: פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, התנהגות בלתי הולמת כלפי עורך דין והתחזות. מדובר בעבירה פלילית לפי סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, שבית המשפט קבע כי היא בסמכותו. בית המשפט זיכה את שפרונג מאשמת הטעיה לפי כלל 34 לכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין, לאחר שמצא כי הכלל אינו חל על עניינו. בקביעת העונש שקל בית המשפט את הרשעתו הקודמת של שפרונג בעבירה דומה, את יחסו המתריס להוראות לשכת עורכי הדין ואת פוטנציאל הפגיעה בציבור. בעקבות זאת החליט בית המשפט להטיל עליו עונש חמור, הפוסל לצמיתות את שפרונג מלהתקבל ללשכת עורכי הדין בישראל. בנוסף, בית המשפט הורה לו לשלם ללשכת עורכי הדין הוצאות בסך 4,000 שקל בתוך 60 יום. הכרעת הדין ניתנה בהיעדרם של הצדדים ונקבעה פגישה לשמיעת טיעונים לעונש.