ב"ל 34831-02-13

תקציר

הוגש ערר לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין פגיעה בעבודה של מערער משנת 1995. בהחלטת הוועדה מיום 29.1.2013 לא נמצאה כל החמרה במצבו של המערער בקשר לפגיעה. המערער טען כי ההחלטה פגעה בזכותו להיוועץ בכך שלא מסר מסמכים פנימיים ולא מסר את חוות דעתו של היועץ האורולוגי. עוד טען כי הוועדה שללה בטעות קשר סיבתי בין הפציעה לפגיעה בברכו והתעלמה מחוות דעת אחרות. המשיב הסכים לשקול מחדש את הפגיעות בברכיים ובעמוד השדרה הצווארי, אך חלק על הצורך בדיון מחודש בנושא הליקויים האורולוגיים. בית המשפט קבע כי זכויותיו של המערער לא נפגעו, שכן ההליך הרגיל אינו מקנה זכות טיעון של בעלי דין לצדדים המופיעים בפני ועדות רפואיות. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך לשנות את הרכב הוועדה וכי יש לבחון מחדש את עניינו של המערער על ידי אותו פאנל, לרבות המומחה האורולוגי, שכן לא הייתה כל הפתעה או פגיעה בזכויות המערער ביחס לחוות דעתו של המומחה. הוועדה הונחה לקבוע את מידת נכויותיו של המערער בנוגע לברכיו ועמוד השדרה הצווארי שלו ולשקול את חוות דעתו של ד"ר סלטי. המשיב חויב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין, וההחלטה הייתה מפורטת ומנומקת. פסק הדין ניתן ביום 21.11.2013, כאשר לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.