ע"ע 40539-11-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין חלקי לטובת פרופסור לביולוגיה שנשללה ממנו קביעות ולאחר מכן פוטר על ידי אוניברסיטת תל אביב (המבקש). בית הדין האזורי בתל אביב מצא כי הליך קבלת ההחלטות של האוניברסיטה בעניינו של המרצה (המשיב) היה פגום מכמה בחינות. ראשית, ועדת המינויים קיבלה את החלטתה על סמך מידע חלקי על הישגיו של הפרופסור. שנית, הייתה מעורבות פסולה של פרופ' רון, שניהל מערכת יחסים מסוכסכת עם הפרופסור. שלישית, לפרופסור לא ניתנה שימוע ראוי או הזדמנות לטעון את טענותיו בפני הוועדות שדנו בכהונתו. לבסוף, הוועדה התייחסה באופן בלתי הולם לתכונותיו האישיות של הפרופסור ולגילו. עם זאת, בית המשפט לא ביטל את החלטת האוניברסיטה על הסף אלא הורה על פיצוי כספי בסך 100 אלף ש"ח לצד שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח. שני הצדדים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. האוניברסיטה ביקשה עיכוב ביצוע, שניתן בחלקו על ידי בית המשפט. בפסק הדין נקבע כי יש לעכב מחצית מסכום הפיצוי עד לסיום הליך הערעור. החלטה זו התבססה על ההבנה כי לערעור סיכויי הצלחה, שכן גובה הפיצוי משמעותי, והזמן שחלף מאז סיום העסקתו של המרצה הופך אותו לראוי לבחינה. האוניברסיטה נדרשה להפקיד את הסכום המעוכב בקופת בית המשפט או להעמיד ערבות בנקאית בתוך שלושה שבועות. עיכוב הביצוע החלקי הושפע גם ממאזן הנוחות, שנטה לטובת האוניברסיטה בשל הסכום הניכר הכרוך בכך והיעדר פרטים כספיים מצד המרצה על יכולת ההחזר שלו. בפסק הדין הודגש כי מדובר במקרה ייחודי ואין לראות בו תקדים, ושני הצדדים לא חויבו לשאת בהוצאות נוספות בגין פסק דין זה.