ת"א 32588/08

תקציר

המקרה סובב סביב עובד שיווק שפוטר מתפקידו בחברת אלקטרוניקה לאחר עשור של שירות. בעקבות פיטוריו הגיש העובד תביעה נגד מעסיקו לשעבר ושניים מבעלי מניותיו/דירקטורים בו בגין לשון הרע. הנתבעים שלחו מיילים לאנשי הקשר המקצועיים של העובד, והודיעו להם על פיטוריו מבלי לפרט את הסיבות לכך. מהמיילים השתמע כי התנהלותו של העובד היא הסיבה לפיטוריו, דבר שפגע בשמו הטוב ופגע ביכולתו למצוא עבודה עתידית. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי פרסומי הנתבעים אכן מהווים לשון הרע. הנתבעים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם לאמת ולאינטרס הציבורי, וגם טענתם לתום לב נדחתה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי שני הנתבעים הבודדים, שהיו מנהלי החברה, נושאים באחריות אישית לעוולה כפי שכתבו ושלחו את ההודעות. לתובע נפסקו פיצויים בסך 70,000 ₪, לצד הוצאות משפט בסך 30,000 ₪, שישולמו ביחד ולחוד על ידי שלושת הנתבעים. ההחלטה הדגישה את התנהגותם הבלתי הולמת של הנתבעים לאורך כל ההליך המשפטי, לרבות אי ציות לצווי בית המשפט ומסירת תצהירים נדרשים.