עח"ק 31826-04-15

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים ובחינת חומר הראיות, החליט בית המשפט לדחות את הערעור. ההחלטה לשלול הקצאת מים למטרות חקלאיות בשנת 2015 היא סבירה ועולה בקנה אחד עם החוק ותקדימים משפטיים קודמים. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער כי פסקי דין קודמים צריכים לשמש תקדים במקרה זה, שכן הנסיבות היו שונות. זאת ועוד, החלטת המשיבים מתיישבת עם תקנות המים שפורסמו לאחרונה, ומצדיקה עוד יותר את שלילת הקצאת המים. בית המשפט הדגיש כי אי חוקיות ההתנחלות והבנייה הבלתי מורשית של המתחם הם גורמים רלוונטיים להחלטה זו. מדיניות המשיבים ביחס להתיישבות הבלתי חוקית בנגב, שמטרתה לשלול הקצאת מים לחקלאות במקרים כאלה, היא חוקית וסבירה. מאחר שבעלי החיים אינם מנועים ממים אלא מקבלים אותם בתעריף ביתי, בית המשפט אינו רואה הצדקה להתערב. זכותה של המערערת להשקיה בשיעור חקלאי נשמרת כאשר העדר רועה בשטחים מאושרים, אולם אי הגשת בקשה להקצאת מים בתקופות אלה משמעה כי אין הם זכאים לה. בנוסף, קבע בית המשפט כי אם נגרמו למערערת הפסדים עקב טעותם של המשיבים, עשויה להיות להם זכות לתבוע פיצויים בתביעת נזיקין נפרדת. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, וצו המניעה הזמני שהוצא באפריל 2015 יוסר. פסק הדין יועבר לייצוג משפטי של שני הצדדים.