ע"פ 348/05

תקציר

במקרה של בנייה בלתי חוקית בכפר קרע הואשמו המערער וקרוב משפחתו בעבירות בנייה. האישום הראשון נגד קרוב משפחתו של המערער פירט הרשעה קודמת בגין בנייה בלתי חוקית וצו בית משפט להרוס את המבנה עד למועד מסוים, אשר לא נענה, וכתוצאה מכך הואשם באי ציות לצווי בית המשפט. האישום השני האשים את המערער בשימוש במבנה למטרות מסחריות ללא היתר, מה שהוביל לריבוי אישומים של שימוש בלתי מורשה. שני הנאשמים הודו באשמה ונגזרו עליהם קנסות ומאסר על תנאי. עם זאת, מיד לאחר מתן גזר הדין הוסיף בית המשפט צו איסור שימוש לגבי המבנה לבקשת התביעה, שלא הוזכר בדיוני גזר הדין. הערעור עסק בחוקיותו ובהצדקת צו נוסף זה. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי לבית משפט קמא נתונה הסמכות ליתן את הצו, שכן הוא התבקש מיד לאחר מתן גזר הדין ובטרם קם בית המשפט ממקומו. יתר על כן, הצו היה מוצדק שכן הוא הוטל ברציפות עם הדיון בגזר הדין, וזכות הטיעון של המערער נשמרה. עוד הסבירו השופטים כי הצו ראוי בהתחשב באופי העבירה ובאפשרות להכשיר את השימוש במבנה בעתיד. עם זאת, מתוך הכרה בקשיים המעשיים ובשימושו הנוכחי של המבנה כמכללה לסטודנטים מיישובי המשולש, החליטו השופטים לדחות את ביצוע הצו עד ל-1 בספטמבר 2006, בתקווה שיימצא פתרון משפטי לפעילות המכללה עד אז. לפיכך נדחה הערעור, תוך קביעה בדבר מועד ביצוע הצו.