עת"מ 1739/09

תקציר

לעותרים ניתן היתר בנייה בתנאים המגבילים שפורסמו לתכנית 2629, שתוקפם פג עד למועד החלטת ועדת הערר. החלטת הוועדה להעניק לעותרים היתר בנייה לשמונה יחידות התבססה על תכנית 3448, תכנית שהופקדה ונחשבה אז תקפה וקיבלה קדימות על פני תכנית 2629 שפג תוקפה. תכנית 3448, שהמשיבים היו מחויבים להביאה בחשבון, קבעה כי הוראות תכנית 87, השותקת בעניין הצפיפות, יחולו רק אם הן מועילות יותר לעותרים. מאחר שתמ"א 87 אינה מטילה מגבלות כלשהן על מספר יחידות הדיור, אין לפרש את השתיקה כהיתר לבנות מספר בלתי מוגבל של יחידות. קביעתה של תכנית 3448 בדבר צפיפות היא סבירה ועולה בקנה אחד עם העובדות ועם החוק; לכן, בית המשפט לא יתערב בזה. טענות העותרים בדבר אפליה ובקשה לבטל את החלטת הוועדה המקומית מיום 2.7.2008 נחשבות להרחבות של החזית ונדחות מאחר שלא נטענו בפני ועדת הערר ולא התבקשו בעתירה המקורית, בהתאמה. זאת ועוד, חוסר הניקיון והניצול לרעה של טענות העותרים להליך משפטי לא הוכחו על ידי המשיבים. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך 20,000 ₪, בסך כולל של 40,000 ₪.