ת"ק 40566-01-24

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בעניין תביעת נזקים בחוזה שכירות **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי הרשמת בכירה נעמה ניר, עוסק בתביעה ותביעה שכנגד הנובעות מחוזה שכירות דירה שהסתיים בסכסוך. התביעה העיקרית הוגשה על ידי המשכירים (התובעים) אשר טענו כי השוכרת (הנתבעת) מימשה שלא כדין המחאת ביטחון בסך 46,000 ₪. התביעה שכנגד הוגשה על ידי השוכרת, אשר טענה כי המשכירים חייבים לה בגין נזקים שנגרמו לדירה וכן בגין היעלמות פריטי רכוש. **השאלות המשפטיות המרכזיות** פסק הדין מתמקד בשתי שאלות משפטיות עיקריות: 1. **האם הנתבעת (השוכרת) מימשה את המחאת הביטחון כדין?** 2. **האם הנתבעים שכנגד (המשכירים) חייבים בנזקיה של התובעת שכנגד (השוכרת) בגין עזיבת הדירה בניגוד לתנאי החוזה ונטילת חפצים ממנה?** **ניתוח משפטי ויישום הדין** **1. מימוש המחאת ביטחון שלא כדין – סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה** הסוגיה המרכזית בתביעה העיקרית היא האם השוכרת פעלה בהתאם להוראות סעיף 25י לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (להלן: "החוק") בנוגע למימוש ערובה (המחאת ביטחון). סעיף זה מפרט את התנאים והמגבלות על משכיר במימוש ערובה שקיבל מהשוכר. * **הוראות החוק:** סעיף 25י(ג) לחוק קובע את המקרים המותרים למימוש ערובה: אי תשלום דמי שכירות, אי תיקון ליקויים שהשוכר אחראי להם, אי תשלום תשלומים שוטפים, ואי פינוי הדירה בתום תקופת השכירות. כמו כן, סעיף 25י(ד) קובע כי המשכיר **חייב להודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש את הערובה ולאפשר לו לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר**. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע, על סמך המסרים שהוחלפו בין הצדדים, כי השוכרת **לא הודיעה** למשכירים על כוונתה לממש את המחאת הביטחון. יתרה מכך, למרות שהנזקים הנטענים היו ידועים לה, היא **לא אפשרה** למשכירים לתקן את הנזקים הנטענים בטרם מימוש ההמחאה. ההערכה שביצעה השוכרת לנזקים בסך 200,000 ₪, מבלי לתת למשכירים הזדמנות לתקן, אינה עולה בקנה אחד עם דרישות החוק. * **השלכה משפטית:** מימוש ערובה שלא בהתאם להוראות החוק מהווה מימוש שלא כדין. במקרה זה, הדבר הוביל לחיוב השוכרת להשיב את מלוא הסכום שנתבע על ידי המשכירים, אשר הוגבל לסכום שנתבע (36,400 ₪) מכוח סמכות בית המשפט לתביעות קטנות. **2. נזקים בדירה והיעלמות חפצים – בחינת הראיות** התביעה שכנגד התמקדה בטענות השוכרת לנזקים שנגרמו לדירה וכן להיעלמות חפצי רכוש. * **נזקים בדירה:** בית המשפט בחן את התמונות והסרטונים שהגישה השוכרת, ומצא כי הדירה אכן לא הושארה במצב מושלם (צביעה חלקית, שקעים חשופים, אשפה, מקרר מקולקל). עם זאת, בית המשפט נתן משקל משמעותי לעדותו של העד מטעם המשכירים, מר ארז מנור. עד זה העיד כי מדובר בדירה ישנה עם כשלי תחזוקה, וכי הנזקים שנגרמו היו בלאי סביר, אשר לרוב תוקנו על ידי המשכירים. הוא שלל את הטענה לנזקים משמעותיים מעבר לבלאי סביר, למעט המקרר שהתקלקל. * **היעלמות חפצים:** בית המשפט דחה את טענות השוכרת באשר לנטילת חפצים יקרי ערך. נימוקי הדחייה התבססו על מספר עובדות: * **מיקום החפצים:** רוב החפצים הנטענים היו בגינה, ולא הובאו ראיות לגבי אפשרות הגישה לגינה לאחר עזיבת המשכירים. * **היעדר ראיות לצילום מיידי:** לא הוגשו ראיות המעידות על כך שהשוכרת צילמה את הדירה מיד לאחר עזיבת המשכירים, מה שמונע לקשור את מצב הגינה לעזיבתם. * **היעדר ראיות לקיום החפצים:** לא הוכח כי החפצים הנטענים היו בדירה בעת כניסת המשכירים, ובפרט לגבי חפצים שהיו בגינה או גופי תאורה. * **השלכה משפטית:** בהיעדר הוכחה לנזקים מעבר לבלאי סביר, ובהיעדר הוכחות לקיומם של החפצים הנטענים או לכך שהם נלקחו על ידי המשכירים, נדחתה התביעה שכנגד. **3. סכסוך יחסים והתנהלות הצדדים** פסק הדין מזכיר את הידרדרות היחסים בין הצדדים, אשר הגיעו לכדי "התכתשות משפטית של ממש". בית המשפט מציין כי למרות טענות אישיות רבות שהועלו, מרביתן חורגות מהשאלות המשפטיות המונחות להכרעה. החלטתו מתבססת על השאלות המרכזיות שהוגדרו, מבלי להיכנס ל"צדק היחסי" או למי מהצדדים "היה יותר צודק" באופן כללי. **4. אומדן הנזקים והקצאת הכספים** * **המחאת הביטחון:** סכום המחאת הביטחון היה 46,000 ₪. * **התביעה העיקרית:** המשכירים זכו בתביעתם במלואה, בסכום שנתבע (36,400 ₪). * **התביעה שכנגד:** נדחתה במלואה. * **התוצאה הכספית:** על השוכרת להשיב למשכירים 36,400 ₪. סכום זה, מתוך המחאת הביטחון, משאיר בידי השוכרת סך של 9,600 ₪ (46,000 ₪ - 36,400 ₪). בית המשפט מעריך כי סכום זה מספיק לכיסוי עלויות ניקוי ותיקון הנזקים הנותרים שנגרמו על ידי המשכירים. * **הוצאות משפט:** בנוסף, הנתבעת חויבה בתשלום 1,000 ₪ הוצאות משפט. **חידושים משפטיים ודגשים** * **הדגשת החובה להודעה על מימוש ערובה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקונקרטית של הוראות סעיף 25י(ד) לחוק, המחייבות את המשכיר להודיע לשוכר על כוונתו לממש ערובה ולאפשר לו לתקן ליקויים. אי קיום חובה זו עשוי להוביל לביטול מימוש הערובה. * **הבחנה בין בלאי סביר לנזקים:** פסק הדין מציג בחינה זהירה של נזקים בדירה, תוך הבחנה בין בלאי סביר הנובע מהשימוש הרגיל, לבין נזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות או הפרת חוזה. עד אובייקטיבי (איש מקצוע) שימש ראיה מרכזית לקביעה זו. * **נטל ההוכחה:** בית המשפט הבהיר את נטל ההוכחה על השוכרת להוכיח קיומם של חפצים מסוימים בדירה, את היעלמותם, ואת אחריות המשכירים לכך. * **סמכות בית המשפט לתביעות קטנות:** פסק הדין מציג דוגמה ליישום החוק במסגרת סמכות בית המשפט לתביעות קטנות, המאפשר פסיקה תמציתית וממוקדת בשאלות המרכזיות. **מסקנה** פסק דין זה מדגים את חשיבות הציות לדרישות החוק, בפרט בכל הנוגע להוראות הנוגעות לערובה בחוזי שכירות. בית המשפט קבע כי מימוש המחאת הביטחון על ידי השוכרת נעשה שלא כדין, בהיעדר הודעה מספקת ואפשרות תיקון, ובהתאם לכך קיבל את תביעת המשכירים. התביעה שכנגד נדחתה בשל חוסר הוכחה לנזקים החורגים מבלאי סביר או להיעלמות רכוש באחריות המשכירים.