רע"א 3787/14

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין דרגת הנכות שנגרמה למבקש כתוצאה מתאונת דרכים. הביטוח הלאומי קבע נכות בשיעור של 10% בתחום האורתופדי, אך המבקש ביקש להציג בפני בית המשפט ראיות לסתור קביעה זו ולהוכיח דרגת נכות גבוהה יותר, לרבות בתחום הראומטולוגי. הערעור מתייחס לשאלה האם קביעת ועדת הערר הרפואית של הביטוח הלאומי, אשר לא מצאה קשר סיבתי בין התאונה לבין הפיברומיאלגיה ממנה סבל המבקש, מהווה קביעה משפטית של נכות. בית המשפט ראה בבקשה כאילו מדובר בערעור, והתיר אותה בחלקה. השאלה המרכזית הייתה האם דחיית ערעורו של המבקש עצמו לביטוח הלאומי מהווה קביעה משפטית; בית המשפט מצא שלא. לפיכך, ההחלטה המאפשרת למבקש להציג ראיות הסותרות את קביעת הביטוח הלאומי לא תבוטל, שכן התנהלותו של המבקש, אף שלא הייתה תקינה, לא השפיעה לגופה של ההחלטה. עם זאת, המבקש עדיין יחויב בהוצאות ניכרות בשתי הערכאות, דבר המבטא את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלותו. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, למעט חיוב בהוצאות.