ע"פ 2418/17

תקציר

מסקנת פסק הדין היא כי יש לדחות את הערעור על הסף, תוך שהוא מקיים את החלטת בית המשפט קמא. המערער, שהואשם ברצח ובניסיון רצח עקב פיגוע דריסה נגד יהודים, טען להיעדר כוונת רצח. עם זאת, ראיות משמעותיות, כולל הודאות וצילומי וידיאו, הוכיחו את כוונתו הברורה להרוג, שגובשה כפעולת טרור. בית המשפט הדגיש כי גם אם קיווה המערער שקורבנותיו ישרדו, הכוונה לרצוח ניכרה במעשיו המכוונים. בית המשפט דחה את טענת ההגנה להפחתת הכוונה, והסביר כי התנהלותו של המערער, שהתאפיינה בראיית עתיד משמעותית של תוצאות קטלניות, עולה כדי רצח בכוונה תחילה על פי אמות מידה משפטיות. יתר על כן, טענה להקלה בעונש, בשל ליקוי שכלי לכאורה, נדחתה מאחר שהראיות הפסיכיאטריות של ההגנה היו חלשות מאלה של התביעה. עונשו של המערער, הכולל מאסר עולם ו-20 שנות מאסר נוספות בגין ניסיון רצח, נמצא הולם בהתחשב בחומרת מעשיו. כמו כן אושר פיצוי הקורבן, המשקף הן נזקים מוחשיים והן סבל, למרות ספקות לגבי היתכנות הגבייה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסיקותיו המקיפות והמעוגנות משפטית של בית משפט קמא באופן גורף, וקבע כי הצדק נעשה בהתאם להוראות החוק.