ת"פ 461/02

תקציר

הנאשם הואשם כי הרג את נסים נחלה בכך שירה בו במשרדו. המחלוקת העיקרית במקרה זה הייתה זהותו של מבצע הפיגוע. העד המרכזי מטעם התביעה, מייק רסלאן, העיד כי הנאשם הודה בפניו פעמיים כי הוא היורה. עדות זו נתמכה בעדויותיהם של סאוסן וראאיד ביאדי, שטענו אף הם כי הנאשם הודה בפניהם ברצח. כל שלושת העדים הוכרזו בסופו של דבר כעדים עוינים, אך בית המשפט החליט לאמץ את הודעותיהם במשטרה, שכן הן נמסרו לפני שהספיקו העדים לתאם גרסאות ובשל חששם של העדים להסתבך. בית המשפט מצא עדויות אלה אמינות, למרות מעורבותם של העדים בתיק ולמרות שהן נמסרו שלא בפניהם. בית המשפט אף פירט סתירות שונות בעדויותיו ובגרסאותיו של הנאשם, דבר המצביע על חוסר אמינותו, והעדיף את ראיות התביעה על פני טענותיו חסרות הבסיס של הנאשם. בנוסף, התייחס בית המשפט לראיות נוספות התומכות בראיות המפלילות נגד הנאשם, לרבות האקדח ששימש לביצוע הרצח, אשר לטענת הנאשם היה שלו, וכן לאמירות "מפלילות" נוספות של הנאשם. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם אכן ירה למוות במנוח, והרשיע אותו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום: רצח ועבירות בנשק.