ת"א 41224-06-20

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע בגין נזקי גוף שנגרמו לכאורה כתוצאה מרשלנות הנתבעת. האירוע התרחש כאשר התובע, שהחזיק עגלת תינוק, ירד בגרם מדרגות המחבר בין שני רחובות ומעד, וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות. התובעת טענה כי הנתבעת לא סיפקה גישה בטוחה, גרם מדרגות פגום ולא התקין שילוט או מאחזי יד מתאימים. מומחה שהגיש התובע זיהה מספר ליקויים בזירה. הנתבעת הכחישה את אחריותה וטענה כי התאונה לא הייתה קשורה למעשיה או מחדליה, ולחילופין התובעת היא האחראית הבלעדית. בית המשפט מצא כי גרסתה של התובעת לאירוע אמינה, אך היא לא הצליחה להסביר את סיבת נפילתה. גם המומחה מטעם התובעת לא יכול היה לקבוע את הסיבה. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, לא מצא פגמים בזירה כפי שנטען על ידי התובע. עוד צוין כי המדרגות היו בשטח ציבורי ולא כחלק ממבנה, דבר המבדיל אותן מתקנות התכנון שצוטטו על ידי המומחה מטעם התובעת. יתר על כן, היעדר מעקה בצד שמאל של גרם המדרגות לא נחשב כגורם תורם, שכן התובע יכול היה להחזיק את המעקה הימני או את הקיר בצד שמאל. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת לא התרשלה ולא הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובע. הסיכון לנפילה בעת ירידה במדרגות היה סיכון טבעי וידוע, ולא נדרשו סימני אזהרה. לפיכך, התביעה נדחתה. בהתחשב במצבו הרפואי של התובע, ויתר בית המשפט על ההוצאות ושכר הטרחה ששולם לנתבע. על פסק הדין ניתן לערער כדין תוך 60 יום, והפרסום מותר ללא זיהוי התובע.