בג"צ 7713/05

תקציר

פסק הדין מסכם שתי עתירות בנוגע לפרקטיקה של פיטום אווזים בישראל ואת פסק הדין בפסק דין קודם (בג"ץ 9232/01) שקבע כי השיטה הנוכחית לפיטום אווזים אינה חוקית לפי חוק צער בעלי חיים משום שהיא גורמת סבל בלתי מידתי לבעלי החיים. העתירה הראשונה, שהוגשה על ידי עמותות צער בעלי חיים, מבקשת אכיפה מיידית של פסק הדין הקודם והפסקה מוחלטת של פיטום האווזים עד שתימצא שיטה חלופית העונה על דרישות פסק הדין. העתירה השנייה, שהוגשה על ידי עוסקים בענף פיטום האווזים, מבקשת לבטל הוראה המורה על הפסקה הדרגתית של שיטת ההשמנה הנוכחית. העוסקים טוענים כי ההנחיה פוגעת בזכויותיהם החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק ומבקשים תקופת מעבר ארוכה בהרבה. פסק הדין דוחה את שתי העתירות. היא מדגישה את חובת המדינה לקיים את פסק הדין הקודם, שקבע תקופת מעבר עד ליום 31.3.2005, על הענף לבחון שיטות פיטום חלופיות ולהיערך לשינויים. בית המשפט מותח ביקורת על כך שהמדינה אינה מקיימת את פסק הדין במועד, אך מכיר בכך שחיסול השיטה הנוכחית כבר החל ויש לאפשר לו להימשך עד לסיומו בתוך חודשיים. פסק הדין מאשר את החובה המוחלטת לחדול משיטת הפיטום הנוכחית, ומדגיש כי היא אינה קשורה לדרישת העוסקים לפיצוי. היא פוסקת הוצאות משפטיות לעמותות להגנת בעלי-חיים, מתוך הכרה בחריגה של הרשויות המוסמכות באכיפת פסק הדין הקודם. השופטת א' ארבל והשופט ס' ג'ובראן מסכימים עם ההחלטה.