ת"א 20592-07-14

תקציר

הטענות שכנגד, שעניינן הבעלות על זכויות בחלקת אדמה והיקפה של זכויות אלה, מתקבלות בחלקן. תחילה דוחה השופט את טענות הנתבעים בדבר זכויותיהם של התובעים שכנגד בקרקע, וקובע כי הנתבעים שכנגד מנועים מלטעון טענות כאלה. לאחר מכן דן השופט בהיקף זכויותיהם של התובעים שכנגד, דוחה את טענות הנתבעים שכנגד ומקבל את טענות התובעים שכנגד בדבר זכויותיהם במקרקעין. ראיות נוספות שהגיש התובע שכנגד נבחנות אף הן, אך בסופו של דבר נמצא כי אין בהן די כדי לבסס את בעלותו של התובע שכנגד בכל דרך הגישה בתוך החלקה. השופט דן בסוגיית דמי השימוש בכביש הגישה, ומגיע למסקנה כי על הנתבעים שכנגד לשלם אגרות אלה לתובעים שכנגד עבור התקופות הקובעות, שכן לנתבעים שכנגד לא הייתה זכות לעבור במקרקעין. טענות הנתבעים שכנגד בדבר התקופה ואופן חישוב שכר הטרחה נדחות. לבסוף, השופט מורה לנתבעים שכנגד להסיר את השפעתם מהמקרקעין ולשלם לתובעים שכנגד סך כולל של 262,878 ₪ דמי שימוש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעים שכנגד נדרשים גם לכסות את הוצאות המשפט של התובעים שכנגד.