ת"א 514/00

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין קודם המורה למבקשים לשלם למשיב סכום נכבד בשקלים. ההחלטה מתבססת על הוראות תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו שלא לעכב את הביצוע, תוך הדגשה כי בדרך כלל הגשת ערעור אינה עוצרת את ביצוע פסק הדין. כדי להצדיק שיהוי, על המבקשים להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ואפשרות לנזק בלתי הפיך אם פסק הדין יבוצע. בית המשפט ממליץ להתמקד בקריטריון האחרון, תוך הפגנת איפוק בהערכת פסק הדין הקודם שלו. הפסיקה נוטה לרעת עתירות מסוג זה, במיוחד לגבי פסקי דין כספיים, שבדרך כלל אינם נחשבים בלתי הפיכים. עם זאת, בית המשפט מחליט "לאזן" בין האינטרסים המנוגדים, ומאפשר למבקשים לעכב רק 40% מהחוב, בהתחשב במצבו הכלכלי של המשיב ובסיכויי הערעור. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים, ובית המשפט מציין כי הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת במועד רב יותר.