ע"ע 35727-11-12

תקציר

במקרה דנן, ערערה המערערת על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אשר צידדה במשיב, מאבטח הטוען לזכויות סוציאליות שלא שולמו. בית הדין מצא כי המערערת, ספקית שירותי אבטחה, פיטרה את המשיב שלא כדין כדי להימנע מתשלום הטבות לעובדים הקשורות לוותק. למרות צו המניעה של בית המשפט להשבת המשיב, עיכב המערער את חזרתו, בנימוק של עמימות פרוצדורלית. בית הדין לעבודה פירש זאת כפעולה בחוסר תום לב והטיל על המערערת הוצאות משפט משמעותיות בגין התנהלותה. המערערת ערערה על כך במספר טעמים, ובהם התנגדותה לחיוב בהוצאות בגין ייצוג "פרו בונו" של המשיב. עם זאת, בית המשפט סבר כי ההוצאות מוצדקות נוכח השלכות האינטרס הציבורי והצורך להרתיע מפני התנהלות עתידית דומה של המערער. בית הדין הדגיש כי פסיקת הוצאות בסכסוכי עבודה צריכה להתחשב לא רק בפרטי המקרה אלא גם במטרות רחבות יותר של צדק חברתי וגישה לצדק עבור עובדים מוחלשים. לפיכך, הערעור נדחה, והוצאות נוספות הוטלו על המערערת בגין התנהלותה במהלך הערעור, מה שחיזק את המסר כי לא נסבול טקטיקות מרחיקות לכת להתחמקות מזכויות עובדים.