עמ"נ 597-09-16

תקציר

הערר, בנוגע לבקשתה של שוהה בלתי חוקי להכניס לישראל את בן זוגה וילדיה הקטינים, נדחה. המערערת, אזרחית סודן, שהתה בישראל שלא כדין מספר שנים ולא הוסדרה את מעמדה בתקופה זו. הפעולה היחידה שזירזה שינוי כלשהו ננקטה בעקבות צו עיכוב ביצוע שהתקבל בשנת 2014, ומעצרה לאחר מכן. בית הדין לעררים דחה את טענותיה, והמערערת טענה כי שגה בית המשפט בכך שלא קיבל את טענתה כי ניסיונות לבחון את יחסיה עם בן זוגה היו ניסיונות להכשיל את מעמדה. השופטת קבעה כי למרות התקופה הממושכת של שהייה בלתי חוקית, הנסיבות אינן מצדיקות דחייה על הסף. עוד ציינה השופטת כי טענת המערערת כי הקשר עם בן זוגה החל שנתיים לפני האירועים הנדונים אינה נראית כנה, שכן המערערת לא ניסתה להסדיר את מעמדם שלה או של משפחתה בתקופה זו. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על כך שהמשיב לא השיב לבקשת המקלט של המערער תוך זמן סביר, וציינה את העומס הנפשי המופרז שחוסר ודאות זה מטיל על המערערים. עם זאת, השופט דחה את הערעור ואישר את החלטת בית הדין לעררים, כאשר פסק הדין נותר שלושה חודשים עד להכרעה בבקשת המקלט של המערער.