ע"פ 1534/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה של שופט בית משפט לנוער לדחות בקשה לפסילה. בא כוחה של המערערת טען כי על השופטת לפסול עצמה מכמה נימוקים, לרבות שיחות לכאורה בין השופט לתובע, ובין השופט לעד התביעה. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי לא היו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בית המשפט הדגיש כי הערות השופט על סגנון או תוכן דבריו של עורך דין אינן מצביעות בהכרח על היעדר משוא פנים, והזכות להעריך את התנהלותם של בעלי דין ועורכי דינם היא חלק הכרחי בניהול ההליכים בבית המשפט. זאת ועוד, השיחות שהזכיר בא כוח המערער נמצאו לגיטימיות ולא הצדיקו את פסילת השופט. יש לקחת בחשבון את ניסיונה ואת הרקע המקצועי של השופטת בעת הערכת יכולתה להישאר חסרת פניות, ובמקרה זה לא הייתה סיבה להאמין כי לא תוכל לנהל משפט הוגן. לפיכך, הערעור נדחה.