ע"א 1155-07-09

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתלמיד רוכב שנפל מסוס במהלך שיעור ונפצע. התלמיד תבע את המדריך ואת בעל חוות הסוסים, בטענה שהתרשלו בכך שהציבו את המשוכה קרוב מדי לגדר, מה שגרם לסוס לסטות באופן חריג ימינה. בית משפט קמא דחה את התביעה, והוביל את הסטודנט לערער. לאחר בחינה מקיפה של הראיות והעדויות, מסכימה ערכאת הערעור עם ממצאיו של בית משפט קמא. גרסותיו של התלמיד לאירועים נמצאו בלתי סבירות וסותרות, בעוד שהערכות המדריך והבעלים לגבי המרחקים המעורבים היו אמינות יותר. בית המשפט שקל גם סיבות אפשריות אחרות לתאונה, אך מצא אותן כבלתי נתמכות או לא רלוונטיות. יתר על כן, היעדר הסמכה של המדריך, הגם שמדובר בהפרה סטטוטורית, לא נחשב כגורם סיבתי לתאונה, נוכח ניסיונו הרב. השופטים מסכימים כי יש לדחות את הערעור, ללא צו להוצאות, בשל ההצדקה החלקית למעשיו של התובע ולנזק הפיזי הקל שנגרם לו. פסק דין זה מחזק את התפיסה כי משתתפים בפעילות ספורטיבית המערבת בעלי חיים מסכימים מטבעם לסיכונים מסוימים, לרבות אפשרות של נפילה, ומאשש את קביעותיו העובדתיות והערכות המהימנות של בית משפט קמא.