עת"מ 38459-12-09

תקציר

המשיב היה בסמכותם בעת שהחליט אם להעניק רישיון עסק לעותר, ולפיכך טענת העותר נדחית. השופטת מסכימה עם טענת המשיב כי חופש העיסוק אינו כולל את החופש המוחלט לפתוח ולנהל עסק ללא כל תנאי. השופט גם מסכים עם המשיב כי אל לו לבתי המשפט להחליף שיקול דעת של רשות מינהלית אלא אם כן ההחלטה אינה סבירה, שרירותית או מפלה, מה שאין כן כאן. מאחר שהנכס עליו מבקש העותר לפתוח מסעדה מזוהם ועלול להוות סכנה בריאותית לציבור, קובעת השופטת כי לא ניתן להעניק רישיון עסק בעת הזו. השופט מבטל את החלטת המשיב ומחזיר את הבקשה לרשות הרישוי לבחינה מחודשת, תוך התחשבות באישור הספקים המפורטים בצו, קרי משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים, וכן גורמים מקצועיים רלוונטיים נוספים. המשיב חויב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דינו של העותר, בסך כולל של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לביצוע התשלום בפועל.