עת"מ 1707-06-11

תקציר

בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהליך קבלת ההחלטות של הרשויות המינהליות בדבר שלילת רישיונות הנשק של העותר. המלצת המשטרה לשלול את הרישיונות, אימוץ המלצה זו על ידי פקיד הרישוי ודחיית ערעורו של העותר על ידי ועדת הערר נמצאו כולם סבירים. פסק הדין מדגיש כי קבלת רישיון כלי ירייה אינה זכות מוחלטת, והמדיניות הנוכחית נועדה לצמצם את מספר כלי הירייה שבידי הציבור למען שלום הציבור. גם טענת העותר כי פקיד הרישוי לא הפעיל שיקול דעת עצמאי באימוץ המלצת המשטרה נדחתה, שכן הסתמכותו של הקצין על ההמלצה נמצאה הכרחית וסבירה. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי החלטת פקיד הרישוי לשלול את הרישיונות הייתה מוצדקת בשל נסיבות חדשות שנוצרו לאחר מתן הרישיונות לראשונה, לרבות פתיחת תיקים פליליים רבים נגד העותר הכוללים איומים בנשק. בית המשפט קיבל את נימוקי ועדת הערר והסכים כי החלטות הגופים המנהליים מצויות בתחום הסבירות. לפיכך, נדחתה העתירה להשבת רישיונותיה של העותרת.