ת"א 1157-10-09

תקציר

התובעים, בעלי מניות בחברה אירית חדלת הפירעון, תבעו את בנק לאומי על כך שלא חידש את מסגרת האשראי של אירית ולא הודיע להם על כך מראש. החלטת הבנק הייתה סבירה בשל מצבה הכלכלי הקשה של איריש ותלותה בחברה אחרת שקרסה. התובעים לא הצליחו להוכיח כי פעולות הבנק גרמו להם נזק, מה גם שלא ניסו למצוא מימון חלופי או להודיע לבנק על רוכש פוטנציאלי. יתר על כן, מצופה מהבנקים לנקוט משנה זהירות בעת מתן אשראי, ובמקרה זה היו לבנק את כל הסיבות להאמין שאירית לא תוכל להחזיר את הלוואותיה. גם טענת התובעים כי לא היו מודעים למצוקותיה הפיננסיות של איריש נדחתה, שכן לפחות אחד מהם היה דירקטור והיה עליו לדעת את מצבה של החברה. לבסוף, הימנעותם של התובעים מלפעול במהירות להקטנת הנזק מצדיקה עוד יותר את דחיית התביעה. לפיכך, התביעה נדחית, והתובעים נדרשים לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 250,000 ₪.