רע"א 1120/17

תקציר

במרכזה של פסק הדין עומדת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המחייבת איש עסקים מקזחסטן להפקיד ערבות להוצאות המשיבים בתביעה שהגיש. התביעה עוסקת בתביעות הדדיות בנוגע להסכמי השקעה הקשורים לחברה, לייב לנס בע"מ, המפתחת אפליקציות לשיתוף וידאו. לטענת המבקש, הוצאה במרמה של כספי ההשקעה שלו בסך של 3.8 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי, בהפעילו את תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, חייב הפקדת ערבות משום שהמבקש מתגורר מחוץ לישראל, לא מסר כתובת מקומית וטען כי לחברה אין ערך. גורמים אלה העלו חששות לגבי החזר עלויות אם התביעה תיכשל. למרות שהמבקש לא טען לסיכויי התדיינות גבוהים, הוא חלק על כך, וטען כי זכותו לגשת לערכאות נפגעת. הוא טען כי למניות יש ערך, כתובתו ידועה, וכי הוא יכול לשלם בקלות כל הוצאה מוטלת. יתר על כן, הוא ציין את דבקותה של קזחסטן באמנת האג, הפוטרת אותו מערבות בשל תושבות זרה. הערעור נדחה משום שהחלטות פרוצדורליות זקוקות לעילות מהותיות לעיון חוזר, שלא היו כאן. המוקד היה באי מסירת פרטי הנכס על ידי המבקש ובחשש בדבר גביית הוצאות. בית המשפט קבע כי ההטלה לא נבעה רק ממעמדו הזר אלא כללה שיקולים אחרים, כגון שווי מניותיו הלא ברור והאופי המקדמי של התביעה. למרות טענות ההון של המבקש שערערו את מעמדו, נשמר הצורך להבטיח את הוצאות הנתבעים כדי למנוע חוסר תוחלת ולהבטיח את זכות ההיזקקות לנושים. משכך, לא נמצאה כל התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, והערעור נדחה ביום 27.2.2017 ללא צווי הוצאות בשל היעדר תגובה מבוקשת מצד המשיבים.