סע"ש 34659-01-15

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה לתנאים סוציאליים שונים, פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, וכן בפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ואי הנפקת תלוש שכר לתקופה של תשע שנים, שהגיש עובד זר נגד קיבוץ בית הערבה. העובד טען כי עבד בקיבוץ בין השנים 2002-2010. הקיבוץ הכחיש כי העסיק את העובד ישירות, וטען כי השתמש בשירותיו רק מדי פעם באמצעות קבלן שירותים חקלאיים. בית הדין בחן מסמכים שונים שהוצגו על ידי הצדדים, לרבות אישורי עבודה, מסמכי רישום עובדים ורשימת עובדים מהקיבוץ משנת 2010. נפסק כי המסמך של הקיבוץ, שנראה כתומך בטענת העובד להעסקה רצופה משנת 2002, הוא אותנטי, אך הוא לא הוכיח העסקה במשך כל התקופה, מה גם שעדות העובד וההיתרים הראו כי עבד גם כנהג אצל מעסיק אחר בתקופה זו. בית המשפט קיבל את הטענה כי העובד הועסק על ידי הקיבוץ, אך לא באופן רציף, וכי עבודתו בבית האריזה ובשדות הייתה עונתית ולסירוגין. נמצא כי העובד עבד גם בחברה אחרת כנהג במשך ארבע שנים לפחות, והאישורים שהחזיק ניתנו לעבודות הסעה אלה. העובד היה זכאי להפרשי שכר לתקופה שבין 18.1.08 לנובמבר 2010, שחושבו לפי 21 ימים בחודש, שכן שכרו היומי בסך 87 ש"ח היה נמוך משכר המינימום. עם זאת, בית הדין דחה את התביעות לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, שכן נמצא כי העובד התפטר מעבודתו בתחבורה וחזר לאדמתו הפרטית. כמו כן חויב הקיבוץ לשלם לעובד פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על שינוי תנאי העבודה ואי הנפקת תלושי שכר בסך 37,394 ש"ח וכן 4703 ש"ח בגין דמי הבראה. התביעה לחופשה נדחתה על ידי העובד, והקיבוץ חויב לשלם לעובד שכר טרחת עורך דין בסך 7000 ₪. ככלל, פסק הדין הכיר בזכאותו של העובד להטבות מסוימות, אך גם הכיר במורכבות ובחוסר העקביות בטענותיו, כמו גם בהימנעותו של הקיבוץ מלהפריך את כל הטענות.