ת"א 14832-02-22

תקציר

על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לשקול דחייה על הסף של תביעה, שהיא סעד דרסטי, ויעניק סעד כזה רק אם אין אפשרות שהתובע יהיה זכאי לסעד המבוקש. במקרה זה, התובע ביקש לבטל שומת מס הקשורה לעסקת נדל"ן שבוטלה וביקש פסק דין הצהרתי. החוק קובע נוהל ברור להשגות וערעורים בענייני מס, שהתובע לא פעל לפיו. תחת זאת, הגיש התובע בקשה לפי סעיף 102 לחוק להחזר מיסים ששולמו בעקבות עסקה שבוטלה, אשר נדחתה על ידי הנתבעת. על ההחלטה לא הוגש ערעור בתוך פרק הזמן החוקי של 30 יום. בית המשפט מצא כי תביעת התובע היא ניסיון לעקוף את הוראות החוק ולהאריך את המועדים להתנגדויות, וכי לתובע היו אפיקים אחרים לבקש סעד. משכך, נעתר השופט לבקשת הנתבע ודחה את התביעה, תוך שהוא פוסק לנתבע הוצאות בסך 3,000 ₪. עוד הוזהר התובע כי תביעתו עלולה להידחות מחמת חוסר מעש אם לא יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. פסק הדין הדגיש את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים הקבועים בדיני המס ואת אופיו הבלעדי של המסלול הפרוצדורלי לענייני מס, ואישר כי ביטול עסקה לפי הדין הכללי אין משמעותו ביטול אוטומטי לצורכי מס.