ת"א 37782-10-18

תקציר

בית המשפט מצא כי טענות התובעת כנגד הנתבעים, בדבר תשלום עבור עבודה שבוצעה ומסירת צ'ק ביטחון, אינן מוצדקות. התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה כי שימשה כקבלן משנה עבור הנתבעים וכי הם הסכימו לשלם לה סכומים ספציפיים. בית המשפט העדיף את גרסת הנתבעים לאירועים סביב הבידוק הביטחוני, וקבע כי היא סבירה יותר מגרסתו של התובע. לדברי בית המשפט, השיק נחתם על ידי נציגו המוסמך של התובעת ונמסר מרצונו החופשי במסגרת עסקה בילטרלית. גם טענות התובעת בדבר כפייה כלכלית והשפעה בלתי הוגנת נדחו, שכן בית המשפט מצא כי דרישת הנתבעים לביטחונות הייתה סבירה ואינה מהווה כפייה. זאת ועוד, התמהמהותה של התובעת בהעלאת השגות על השיק החלישה את מעמדה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את טענותיה של התובעת והורה לה לכסות את הוצאות המשפט של הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה על סמך הערכת הראיות שהוצגו ומהימנות העדים.