ה"פ 3419/04

תקציר

רווקה יהודייה בת 43, שיכולה להביא ילדים לעולם רק באמצעות הפריה חוץ גופית, ביקשה לבצע הפריה חוץ גופית באמצעות זרע של גבר נשוי שאת זהותו היא יודעת. המשיב, משרד הבריאות, אף שלא התנגד לכך במפורש, ביקש מהמבקש לבקש את אישור בית המשפט. המבקשת טענה כי זכותה להביא ילדים לעולם שווה לזכותה של כל אישה ומוגנת בחוק היסוד, וכי תקנות המשיב אינן אוסרות על שימוש בזרעו של גבר נשוי. המשיב טען כי ניתן לפרש את תקנותיו כך שיאפשרו את בקשת המבקש, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. השופטת הסכימה כי מדובר בסוגיה מורכבת, נעדרת הסדר משפטי מלא, וציינה כי הזכות להורות היא זכות אדם בסיסית, שיש לאזן בינה לבין זכויות מתנגשות אחרות. פסק הדין הכיר בזכותו של המבקש לטיפולי הפריה חוץ גופית באמצעות זרעו של תורם נשוי ידוע, תוך הדגשת חשיבות טובת הילד וזכויותיו, לרבות הזכות לדעת את זהות אביו. המשיב חויב לשאת בהוצאות המשפט ובהוצאות המשפט של המבקש. פסק הדין, שהתיר את בקשת המבקש מבלי להכריע בתוקפן של התקנות, ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן היה לפרסמו ללא פרטים מזהים.