עמ"ש 48945-08-23

תקציר

פסק דין זה עוסק בשני ערעורים בעקבות פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בעניין עיזבון של אדם שנפטר. התביעה הראשונה מוגשת על ידי המנוח במהלך חייו, המחייבת את המערער, אלמנתו, לשלם עבור השימוש בדירה המשותפת להם. התביעות השנייה והשלישית מוגשות על ידי המערער, בבקשה למזונות ותשלום מהעיזבון, המכונה כתובה, שהוא מסמך שנחתם על ידי הבעל טרם הנישואין, המפרט את חובותיו כלפי אשתו. עיקר המחלוקת נסובה סביב הכתובה, כאשר המערערת טוענת כי עליה לקבל את מלוא הסכום הנקוב במסמך, 1.8 מיליון ₪, והמשיב טוען לסכום נמוך יותר, בטענה כי הוא מופרז. בית משפט קמא קבע את הסכום על 180,000 ₪, וקבע כי 1.8 מיליון ₪ אינם סבירים. השופט צבי ויצמן מסכים עם הערכתו של בית משפט קמא, בקובעו כי יש לקבוע את הסכום על פי מצבו הכלכלי של החתן בעת הנישואין וכי פרשנותו של בית המשפט האזרחי לדין הדתי תקפה. זאת ועוד, השופטת קובעת כי על המערערת לשלם סכום מופחת עבור דמי השימוש, שכן בדירה התגוררו גם ילדיהם של בני הזוג. השופטת גרדשטיין פפקין מסכימה עם פסק דינו המעמיק של ויצמן ומוסיפה כי זכויותיו של המערער נובעות מהדין הדתי ולכן הן כפופות למגבלות אותו דין. בסופו של דבר, הערעורים נדחים, ועל המערערת לקבל מהעיזבון 180,000 ₪ ולשלם דמי שימוש מופחתים בסך 20,075 ₪. ההחלטה מתקבלת ללא צו הוצאות, והסכום ישולם תוך 30 יום.