עת"מ 42774-11-21

תקציר

העותרת, אמניר תעשיות מיחזור בע"מ, ערערה על החלטת ועדת המכרזים של המועצה המקומית חריש לדחות את הצעתה למכרז בנושא שירותי טיפול בפסולת. עילות הדחייה העיקריות התבססו על "ניסיון רע" העבר של המועצה עם העותר ועל אמונתה כי הצעתו של העותר לוקה בחסר. בית המשפט לא מצא טעם בעתירה. ראשית, לא היה שיהוי מוגזם בהגשת העתירה. שנית, העותרת לא נדרשה לכלול כמשיבה רשות בלתי רלוונטית. שלישית, בעוד שהיה על העותר לצרף את כל המסמכים הנוגעים להתקשרות קודמת, בחר בית המשפט שלא לדחות את העתירה בנימוק טכני זה. רביעית, העותרת זומנה לשימוע בו נמסר לה על חוסר שביעות רצונה של המועצה מתפקודה הקודם וניתנה לה הזדמנות להגיב. בית המשפט מצא כי המועצה פירטה את טענותיה וסיפקה להן בסיס. כן נחה דעתה, כי ניתנה לעותרת הזדמנות הוגנת להסביר את עצמה. בית המשפט סירב להתערב בהערכת המועצה את הסברי העותרת בדבר ביצועיה בעבר ומחירי המכרזים הנמוכים, ומצא אותם סבירים. עמדת המועצה כי "ניסיונה הרע" של העותרת הצדיק את דחיית הצעתה הייתה סבירה ובגדר שיקול הדעת הנתון לוועדת המכרזים. יתר על כן, הוועדה לא השתכנעה מהסבריה של העותרת בדבר מחיריה הנמוכים, במיוחד בהשוואה להסברים המקובלים של המתחרה שהצעתו התקבלה בסופו של דבר. בית המשפט הדגיש כי אין הוא צריך להחליף את שיקול דעתו בזה של הוועדה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם 6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין למועצה ולמשיב נוסף.