סע"ש 43809-03-21

תקציר

התובעת, מוכרת שעבדה אצל בעלת חנות הבגדים הנתבעת ממאי 2014 ועד דצמבר 2016, טענה כי פוטרה באופן לא הוגן וקיבלה שכר נמוך במהלך העסקתה. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. ראשית, בית הדין מצא כי הנתבעת לא מסרה לתובעת הודעה על תנאי העסקתה, כנדרש בחוק. לתובע נפסק פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה זו. שנית, בית הדין קבע כי התובעת פוטרה ללא הודעה מוקדמת או שימוע ביום 7.12.2016, ופסק לה פיצויי פיטורים בסך 10,882 ש"ח, 4,599 ש"ח בגין הודעה מוקדמת ו-10,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין. סכומים אלה ישולמו בהפרשי הצמדה וריבית ממועד הפיטורים. שלישית, בית הדין בחן את הבונוסים ששולמו לתובעת וקבע כי רק "מענק הפדיון" מהווה עמלה, ולכן יש לכלול אותו בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיטורים שלא כדין. שאר הבונוסים לא היו מותנים ולכן לא היוו תוספות אותנטיות לשכרה. שכרה הקובע של התובעת לצורך חישוב פיצויי הפיטורים נמצא על סך של 5,967 ₪, ובית הדין הורה לנתבעת להמציא לתובעת את המסמכים הדרושים הקשורים לפיצויי הפיטורים שלה. בית הדין פסק לטובת התובעת גם בתביעותיה לגמול דמי חגים, וקבע כי היא זכאית ל-1,705 ש"ח, ופדיון חופשות, ופסק לה 2,618 ש"ח. סכומים אלה ישולמו גם בהפרשי הצמדה וריבית ממועד הפיטורים. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 658 ₪ עבור דמי הבראה ו-5,145 ₪ עבור פיצויים בגין הפרשות לפנסיה קצרות, הן עם הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופות הרלוונטיות. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע 850 ש"ח הוצאות משפט ו-8,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, שישולמו בתוך 30 יום. כמו כן הונחה הנתבע לתקן תשלומי חסר אלה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.