ת"א 18970-06-10

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד רשות הטבע והגנים לאחר שנפצע בתאונה שאירעה בעת שטיפס על חורבה בשטח שהיה בבעלותה ובשליטתה של הרשות. הרשות גידרה את השטח, הציבה שלטים והזמינה מבקרים. התובע טען כי לרשות הייתה חובת זהירות כלפי הנוסעים והיא לא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים, כגון הצבת שלטי אזהרה, למניעת התאונה. הרשות טענה כי מדובר בשטח שמורת טבע מאושרת בלבד, המגבילה את סמכויותיה וחובותיה, וכי אין די בעדותו של התובע על נסיבות התאונה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע, נתן אמון בעדותו ושקל את פעולות הרשות ומצגים כלפי מטיילים. נפסק כי לרשות חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הנוסעים, ואי נקיטת אמצעי זהירות פשוטים מהווה רשלנות. בית המשפט גם מצא את התובע אשם ב-40% בתאונה בשל התנהגותו הפזיזה. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובע סך של 1,476,727 ₪, שכללו פיצויים בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע מהזולת והוצאות רפואיות וניידות. סכום זה הופחת ב-40% באשמתו ובהטבות המל"ל שקיבל. כמו כן נפסק שכר טרחת עורכי דין.