בש"פ 6890/21

תקציר

לאחר עיון בערעור ובמסמכים הקשורים אליו, ובהתחשב בטענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור. ממעשיו של המשיב עלתה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. פסקי דין קודמים, כגון בעניין Dogmush v. מדינת ישראל מדגישה כי מעצר עד תום ההליכים הוא סטנדרט בעבירות נשק, כאשר חלופות נשקלות רק במקרים חריגים. בניגוד להחלטת בית משפט קמא, נמצא כי עניינו של המשיב אינו מצדיק מעצר חלופי. הנסיבות, שכללו תפיסתו בתום מרדף משטרתי תוך השלכת תיק ובו רובה M-16, אפודי מגן ולוחיות זיהוי מזויפות, חיזקו את מסוכנותו הגבוהה. בני נוער ועבר פלילי נקי בלבד אינם מהווים סיבה מיוחדת לחריגה מכללי המעצר בעבירות מסוג זה. שירות המבחן התקשה להעריך את מסוכנותו של המשיב בשל שתיקתו בנוגע לנסיבות מעצרו. הם לא המליצו על פיקוח חלופי או אלקטרוני למעצר, ובית משפט קמא סטה מכך ללא הצדקה חזקה. משכך, הערעור התקבל, והמשיב יישאר במעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים החל מיום 17.10.2021.